תפריט
תפיסה ציונית מראשית המאה ה-20, לפיה אהבת הארץ נקנית באמצעות סיורים רגליים באתריה. קיימים שלושה סוגי פעילות: טיולים שנתיים ארוכים, טיולים יומיים, סיורים קצרים. כל בית ספר בונה לוח טיולים וסיורים רב-שנתי על-פי חוזר מנכ”ל המבוסס על תוכנית הליבה להכרת הארץ ולאהבת המולדת.
אין כמו טיול עם חברים בנופיה המדהימים של ארצנו, ולסיורים באתרי גבורה ומורשת יש חשיבות היסטורית ואזרחית. להיזהר מספקי הדרכה חיצוניים המקושרים לארגונים ימניים ומדגישים את הקשר הדתי של עם ישראל לארץ ישראל או מהללים את המתנחלים כיורשי החלוצים, על חשבון הסיפור הציוני החילוני, העלייה השנייה, השומר הצעיר ומחיר הדמים שגבתה מלחמת העצמאות מהיישוב. לבדוק אם במהלך הטיול מתקיימים מפגשים עם רבנים, פוליטיקאים או פעילי ימין. לבדוק אם מתקיימים סיורים מעבר לקו הירוק, כמו קבר רחל ומערת המכפלה.
בית הספר חייב לשלוח להורים את פירוט תכנית הטיולים בתחילת שנת הלימודים. לשאול מי הספקים החיצוניים המפעילים את הטיול ואת ההדרכה. לבדוק את התמהיל בין אתרי מורשת דתית (מצדה, קברי צדיקים, כותל) ואתרי מורשת לאומית (בית המשפט העליון, גבעת התחמושת, הר הרצל). חשוב לזכור: למחנכים אין השפעה על המסלולים או על הספקים. אם רוצים לשנות, צריך לפנות להנהלה. אם לא ניתן לשנות את התוכנית, מומלץ להצטרף כהורה מלווה או לשוחח עם הילדים בבית ולנסות לאזן את המסרים. הורים המסרבים שילדיהם יסיירו מעבר לקו הירוק צריכים לזכור שחוזר מנכ"ל אינו אוסר סיורים ואפילו לינה בשטחים (שר החינוך קיש שוקל לעבור על חוק ההתנתקות ולהתיר סיורים בחומש בצפון השומרון). ניתן לנקוט בצעדים הבאים: להביע מחאה אישית, לנסות לשכנע את הנהגת ההורים לגרום לשינוי המסלול או לסרב לחתום על אישור הורה ליציאה, ובכך למנוע את יציאת הילד לטיול. לא ניתן למנוע מבית הספר לפעול ברוח חוזר מנכ"ל.
