שבועיים וחצי עברו מאז ה-7 באוקטובר. כמבוגרים, רובנו נעים עדיין על הציר שבין ההלם ורגשות הזעם והעצב לבין תחושת הסולידריות והרצון לסייע איפה שנוכל. כהורים, יש לנו חזית נוספת להתמודד איתה. האמונה ביכולת שלנו לספק לילדינו חיי שגרה שמבוססים קודם כל על תחושת ביטחון – האמונה הזו נפגעה אנושות. ובתוך כל אלה אנחנו עושים ככל יכולתנו ומעבר לה כדי לאפשר להם לשמור על שגרת ילדות או התבגרות בריאה ככל שניתן במציאות הנוכחית.
יולי חרומצ'נקו, כתבת חינוך לשעבר ואשת חינוך בהווה עוסקת בשנים האחרונות בהקמת מרחבים בטוחים במזרח אירופה. הניסיון שלה לימד אותה שילדים בגיל הרך הם הפגיעים ביותר לגורמי טראומה, משום שהם תופסים את הסכנה בתור אירוע מתמשך. לכן, חשוב במיוחד עבורם, אבל גם לילדים בכל גיל, לייצר איים של ביטחון: מרחבים מוכרים, אנשים מוכרים, שגרת זמנים מוכרת.
ארגון Early Starters International בו היא עובדת אומנם מתמקד בפעוטות וילדים קטנים בגילי גן מוקדמים, אך הם חשובים ונכונים לכל גיל, אנחנו מקווים שיוכלו לסייע לכולנו, ולו במעט:
> עוגנים בסדר היום: להמשיך ולקיים כל פעילות אהובה ומוכרת, ככל הניתן במסגרת המגבלות הקיימות.
> כיף והנאה במרחבים האישיים: העיסוק במושג של "בית" הוא מרכזי, בעיקר בגילים צעירים. קופסאות קרטון גדולות, בתים מפלסטיק, אוהלים, בניית זולות ו"מחנה" – כל מה שאפשר להתחבא בו וליצור לעצמם תחושת ביטחון במרחב הוא מצוין.
> ביטוי עצמי: פעולות יצירה מאפשרות לילדות ולילדים לבטא רגשות, להתמודד עם טראומה ולהחזיר לעצמם תחושת שליטה.
> לתת לקושי לצוף מעל פני השטח: משחק ויצירה הן דרכים טובות ובריאות לעבד את המציאות. אם במשחק דמיון מופיעה מלחמה שבה מתים אנשים – חשוב לתת לזה מקום.
> שפה של חיזוקים וחוזקות: להזכיר כישורים, תכונות ומיומנויות שיכולות לסייע בהתגברות על קשיים. אפשר וטוב להיעזר בדמויות אהובות בידיוניות. גיבורי וגיבורות על הם נכס של ממש ברגעים כאלה.
> לאפשר בחירה: בחירה מחזירה את תחושת השליטה. לכן, בכל פעולה אפשרית – למשל בחירת משחק או פעילות משותפת, כדאי להציע כמה אפשרויות ולתת לו או לה לבחור.
> מגע: כל סוג של מגע מועדף שהמבוגרים האהובים עליו או עליה יכולים לספק: חיבוקים, דגדוגים, התעטפות בשמיכות, מים בטמפרטורה מתאימה. זה עושה פלאים גם עבורנו.
> להוציא מרץ: תנועה ומגע משחררים סטרס, ולכן כל פעילות גופנית בריאה לגוף אבל גם לנפש. כמה שיותר לרוץ, לקפוץ, לעשות ספורט, לתרגל יחד יוגה או לרקוד.
> רגישות לשפה חדשה: ילדים וילדות עוסקים ב"בדיקת מידע" כחלק מתהליך העיבוד של המצב החדש. אם מופיעים פתאום מונחים חדשים בדיבור שלהם – כדאי לדבר על זה. לשאול שאלות, להבין מה התוכן שכלול במילים הללו מבחינתם. בהתאמה לתשובות ולגיל, כדאי לתת הסברים שיאפשרו את עיבוד המצב.
> לדבר על מוות: אם עולות שאלות על הנושא, חשוב לאפשר שיחה פתוחה. תשובות כנות, עם מינימום פירוט והימנעות מפרטים גרפיים או מפחידים מדי, חשובות עבר יכולת ההבנה והביטחון של הילדים והילדות.
> שיח פתוח, עם אפשרות לאופטימיות: תקווה היא הדבר הנחוץ ביותר כדי להרגיש ביטחון. זה נכון לכל גיל. גם אם קשה לנו כרגע לגייס אופטימיות, היא חשובה מאוד עבור הילדים והילדות שלנו. לכן, כדאי לאמץ לעצמנו משפט כמו גם לי קשה/מפחיד עכשיו, אבל אני מאמינה שיהיה בסדר.
שימרו על עצמכם ועצמכן, על הבית ועל הילדים והילדות🙏
שתפו:
מקור\הסבר
חלק מהתכנים המועברים במערכת החינוך, ואשר נוגעים לתוכני העשרה ופעילות חברתית, מגיעים מספקים חיצוניים. בית הספר רוכש את שירותיהם בכספי ההורים במסגרת התל"ן (תוכנית לימודים נוספת), על פי רוב באמצעות מערכת גפ״ן (גמישות פדגוגית ניהולית). פירוט התל״ן חייב להתפרסם ולקבל את אישור הנהגת הורים בתחילת השנה.
ממה להיזהר ולהימנע?
חלק מהספקים הם עמותות ימין שמפיצות מסרים לאומניים ודתיים במסווה של תכנים חברתיים או סיורים.
מה אפשר ורצוי לעשות
בפני ההורים עומדת הזכות להחליט על תוכן לימודי של עשרים וחמישה אחוזים מתכנית הלימודים הרגילה. כדי לממש זכות זו נדרשת הסכמה של לפחות שבעים וחמישה אחוזים מההורים בשכבה, והגשת הצעה כתובה מטעמם למנהל או למנהלת בית הספר
:כנסו לרשימת התכנים המומלצת על ידי משמר החינוך הממלכתי
שתפו:
מקור\הסבר
הסבר יעודכן בקרוב
שתפו:
מקור\הסבר
החל מהקמת ארגון "השומר" ב-1909, המחתרות בארץ ישראל אימנו בני נוער בנשק וקרב פנים אל פנים. ב-1948 הקים צה״ל גדודי נוער (גדנ״ע) כעתודה קרבית לצבא הסדיר. תלמידי תיכון למדו בשיעורי הגדנ"ע שדאות, עזרה ראשונה ושימוש בנשק. תלמידי כיתות י"א יצאו להדמיית טירונות (חמישה ימים בבסיס סגור כולל מדים, טרטורים, כושר גופני ומטווחים). בהמשך הגדנ"ע פורק כפיקוד עצמאי. בשנות ה-90, חלה ירידה במוטיבציה לשירות קרבי וצה"ל חשש שהפילוג בעם (בעקבות הסכם אוסלו ורצח רבין) גורם לפסימיות וניכור ופוגע בזיקה הלאומית של הנוער. צה"ל זיהה גם את מהפכת המידע האינטרנטית שאפשרה הפצה של מידע (כוזב בחלקו) על קשיי השירות הצבאי. ב-2004 הוחלט לשלוח לבתי הספר קצינים בכירים בקמפיין מוטיבציה שעורר ביקורת רבה ולא צלח. מאז הפכה ההכנה לצה"ל לתהליך מובנה מכיתה י' ועד י"ב, מעוגן בחוזר מנכ"ל, כולל תקן (וחדר) למש"ק גיוס המייעץ לתלמידים. בשנים האחרונות נוספו גם קורסי הכנה לבחינות הפסיכוטכניות (יום המא"ה).
ממה להיזהר ולהימנע?
חלק מהתכנים מועברים על-ידי ספקים חיצוניים המזוהים עם ארגונים לאומניים המקדשים את ״טיפוח תחושת ההשתייכות לעם, לארץ ולמדינת ישראל״ ומשמיטים את המטרה האזרחית: ״פיתוח מחויבות לקהילה, לחברה ולמדינה״. המילה "דמוקרטיה" מופיעה פעם אחת בלבד, בסעיף העוסק בעיקר בערביי ישראל ("לעודד התנדבות… כדי לחזק את זיקתם לדמוקרטיה"). לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי סעיף מיוחד: "העמקת האמונה וקיום מצוות בשירות הצבאי" בעוד שלתלמידי החינוך הממלכתי אין סעיף מקביל. התוכנית מדחיקה דילמות מוסריות כמו גבולות הציות או שירות בשטחים ולא מעודדת שיח פוליטי. הנרטיב המרכזי גורס כי צה״ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם והיחיד הדוגל בטוהר הנשק, ותו לא.
מה אפשר ורצוי לעשות
לברר כבר בתחילת השנה איזה ספק חיצוני מעביר את התוכנית, לבדוק מי עומד מאחוריו ולדרוש החלפה של כל ספק המזוהה עם ארגוני ימין. אם לא ניתן – לבקש לשוחח עם רכז ההדרכה ולהסביר לו את הערכים שחשובים לכם. רוב המדריכים הם אנשים נעימי סבר וקשובים. לברר אם הילדים שמעו מסרים לאומניים. אם כן – לדרוש בירור מידי עם המדריך. לשאול אם מתקיימים מרחבים נפרדים לבנים ובנות תחת אמתלה של "עניינים אינטימיים של חיילות"; אם כן – זו הסללה מגדרית אסורה. חשוב לחסן את הילדים בבית, לפני ההכנה. לשיחות עם הילדים יש תמיד חשיבות גדולה, במיוחד עכשיו. שימו לב, התוכנית מורכבת, ארוכה, משבשת את השגרה ומונחתת על המחנכים, ולכן כמעט בלתי אפשרי להחליף ספקים, מדריכים או תכנים. אבל מחאה ברורה של הורים תגרום להנהלת בית הספר לקחת את הנושא לתשומת ליבה בפעם הבאה.
שתפו:
מקור\הסבר
פירוט על המועד יפורסם בקרוב
שתפו:
מקור\הסבר
נשות ואנשי ההוראה נמנע לא פעם מהובלת שיח חינוכי משמעותי בסוגיות
פוליטיות או שנויות במחלוקת, בין היתר בשל אירועי הפחדה, שמטרתם לסתום פיות
ולגרום לחשש בנוגע להבעת ביקורת לגיטימית על מדיניות הממשלה בין כתלי בית
הספר ומחוצה לו.
ממה להיזהר ולהימנע?
עיון בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך ובדברי החקיקה הרלוונטיים מגלה כי הם מעודדים
התבטאות חופשית ושיח ביקורתי בנושאים שנויים במחלוקת. לצד זאת, הסייגים
והאיסורים בנושא זה נוסחו באופן עמום ומעורפל, שאינו משרת את המורות והמורים
בניסיונם להבין במה מותר לדון עם התלמידים בבית הספר. ניסוחים אלה, שרובם
מעוגנים בחוזרי המנכ"ל, משרים אי ודאות וחוסר ביטחון, ומייצרים אפקט מצנן על
חופש הביטוי של נשות ואנשי חינוך, באופן שנועד לגרום לצנזורה עצמית.
עמדת משרד החינוך היא שהוראות שנקבעו בחוזרי מנכ"ל חלות על כל עובדי
ההוראה, והפרה שלהם על ידי מורים היא עבירת משמעת, שטווח הענישה בגינה
נע בין התראה לבין פיטורין. ואכן, התבטאויות של צוותי הוראה מביאות לא פעם
לאיומים בצעדים משמעתיים ובפיטורין, יחד עם רעש תקשורתי שמגביר עוד יותר
את החשש מפני התבטאות חופשית. אירועים אלה, בהם יצא המשרד כנגד אנשי
ונשות חינוך שהתבטאו באופן ביקורתי, היו תוצאה של פרשנות פוליטית ומכוונת של
האיסורים הקיימים, אף שהם למעשה מצומצמים מאוד.
מה אפשר ורצוי לעשות
האגודה לזכויות האזרח ערכה זכותון למורה
מטרתו של זכותון זה להסביר בפשטות מה מותר ומה אסור, כדי לסייע לצוותי הוראה
לבצע את עבודתם לפי שיקול דעתם המקצועי והערכי ללא פחד, ולקדם חינוך
ביקורתי ופלורליסטי, המאפשר התמודדות עם סוגיות פוליטיות ומוסריות, גם אם הן
שנויות במחלוקת.
שתפו:
מקור\הסבר
חמישה טיפים שיעזרו לכולנו לשמור על שנת לימודים דמוקרטית
1.
הכירו את זכות ה-25%. הורים לתלמידים במערכת החינוך זכאים להשפיע על רבע מתוכנית הלימודים הרגילה. כדי לממש את הזכות הזו נדרשת הסכמה של לפחות 75% מההורים בשכבה, והגשת הצעה כתובה למנהל או מנהלת בית הספר.
2.
כדי לדעת מה אבי מעוז מכניס לבית הספר של הילדים שלכם, בקשו ממנהלת בית הספר לראות אילו תכנים חיצוניים ייכנסו לבית הספר מתוך מערכת גפ"ן (שמאפשרת לכל בית ספר לרכוש חלק מתכני הלימוד לפי בחירתו).
אם ראיתם משהו שלא נראה לכם לעניין, הציעו לבית הספר תוכנית ממגוון התכנים הדמוקרטיים שמומלצים על ידי משמר החינוך הממלכתי, וכמובן – זכרו את זכות ה-25%.
3.
בקשו לראות את לוח הטיולים והסיורים של בית הספר. כשאתם בוחנים את הרשימה, בדקו לאן נוסעים, מי מדריך ומי מארגן את הטיול. אם ראיתם משהו בעייתי, יש לכם מספיק זמן להתארגן ולבקש חישוב מסלול מחדש.
4.
בדקו אם בבית ספר יש קוד לבוש 🧐, ואם כן, כיצד הוא התקבל ומנוסח. אין חובה חוקית להנהיג קוד לבוש – אבל אם יש, הוא חייב לשקף את אופי הקהילה. עמדו על הרגליים האחוריות בכל הנוגע למסדרי בושה, ודרשו: דין אחד לבנים ולבנות. ודרשו: דין אחד לבנים ולבנות.
5.
הצטרפו לוועד ההורים הכיתתי או השכבתי ותשפיעו על תקנון בית הספר ועל התכנים החיצוניים. השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות ולקיחת אחריות על החברה שלנו מתחילה בכיתה.
❣️ והטיפ הכי חשוב – תנו מילה טובה למורה של הילד שלכם. גם היא קורבן של הטרללת, בדיוק כמוכם וכמו הילד שלכם.
שתפו:
מקור\הסבר
פירוט על המועד יפורסם בקרוב
שתפו:
שתפו:
מקור\הסבר
יוזמה של מורי אזרחות בכירים שהציעו לקיים טקס, שבו נציג משרד הפנים והנהלת בית הספר יעניקו לכל תלמידי השכבה את התעודות, כאירוע שיא של התוכנית "להיות אזרח בישראל". אין חובה לקיים את הטקס ואופיו נקבע במידה רבה על ידי הרשות המקומית, הנהגת הורים, בית הספר עצמו וכד'. מאחר שטקס גדול הוא אירוע לוגיסטי מורכב ויקר, חלק מבתי הספר מעדיפים טקס כיתתי או שכבתי, אם בכלל. יש כאלה שנוסעים לאתרים לאומיים במסגרת מסע ישראלי (ע״ע) ותוכניות דומות.
ממה להיזהר ולהימנע?
על אף שסעיף הלאום כבר אינו מופיע בתעודת הזהות, חלק ניכר מספקי התוכנית (זכייני גפ"ן) מדגישים את המוטיב הלאומי על חשבון המהות האזרחית, ואינם עוסקים כלל בדילמת הזהות היהודית-ישראלית: מה הלאום שלי – יהודי או ישראלי? יש בתי ספר שמקיימים טקס בכותל או במצדה להעצמת ההקשר הדתי-לאומני. יש בתי-ספר (חילוניים) המזמינים רב שיברך את התלמידים ויישא את התפילה לשלום המדינה. יש להיזהר מטקסים המדגישים את השירות הצבאי, חשיבות ארץ ישראל השלמה, או יוצרים זיקה בין לאום יהודי לנאמנות למדינה. הורים לילדים בכיתות י' אינם מעלים על דעתם כמה תכנים לאומניים וגזעניים התוכנית כולה מאפשרת.
מה אפשר ורצוי לעשות
הורים לתלמידי י' – לשאול כבר באסיפת ההורים הראשונה: האם מתוכנן טקס הענקת תעודות זהות? הטקס מתקיים בבית הספר? אם לא, היכן הוא מתקיים? אילו תכנים הוא יכלול? אם מדובר בסיור, הוא צריך להופיע בלוח הסיורים. ייתכן שהמחנכים יתארו את תוכנית "להיות אזרח בישראל". לשאול: מדברים איתם על דמוקרטיה? על בית המשפט? גם על הנושא של לאום מול דת?