תפריט
החל מהקמת ארגון "השומר" ב-1909, המחתרות בארץ ישראל אימנו בני נוער בנשק וקרב פנים אל פנים. ב-1948 הקים צה״ל גדודי נוער (גדנ״ע) כעתודה קרבית לצבא הסדיר. תלמידי תיכון למדו בשיעורי הגדנ"ע שדאות, עזרה ראשונה ושימוש בנשק. תלמידי כיתות י"א יצאו להדמיית טירונות (חמישה ימים בבסיס סגור כולל מדים, טרטורים, כושר גופני ומטווחים). בהמשך הגדנ"ע פורק כפיקוד עצמאי. בשנות ה-90, חלה ירידה במוטיבציה לשירות קרבי וצה"ל חשש שהפילוג בעם (בעקבות הסכם אוסלו ורצח רבין) גורם לפסימיות וניכור ופוגע בזיקה הלאומית של הנוער. צה"ל זיהה גם את מהפכת המידע האינטרנטית שאפשרה הפצה של מידע (כוזב בחלקו) על קשיי השירות הצבאי. ב-2004 הוחלט לשלוח לבתי הספר קצינים בכירים בקמפיין מוטיבציה שעורר ביקורת רבה ולא צלח. מאז הפכה ההכנה לצה"ל לתהליך מובנה מכיתה י' ועד י"ב, מעוגן בחוזר מנכ"ל, כולל תקן (וחדר) למש"ק גיוס המייעץ לתלמידים. בשנים האחרונות נוספו גם קורסי הכנה לבחינות הפסיכוטכניות (יום המא"ה).
חלק מהתכנים מועברים על-ידי ספקים חיצוניים המזוהים עם ארגונים לאומניים המקדשים את ״טיפוח תחושת ההשתייכות לעם, לארץ ולמדינת ישראל״ ומשמיטים את המטרה האזרחית: ״פיתוח מחויבות לקהילה, לחברה ולמדינה״. המילה "דמוקרטיה" מופיעה פעם אחת בלבד, בסעיף העוסק בעיקר בערביי ישראל ("לעודד התנדבות… כדי לחזק את זיקתם לדמוקרטיה"). לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי סעיף מיוחד: "העמקת האמונה וקיום מצוות בשירות הצבאי" בעוד שלתלמידי החינוך הממלכתי אין סעיף מקביל. התוכנית מדחיקה דילמות מוסריות כמו גבולות הציות או שירות בשטחים ולא מעודדת שיח פוליטי. הנרטיב המרכזי גורס כי צה״ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם והיחיד הדוגל בטוהר הנשק, ותו לא.
לברר כבר בתחילת השנה איזה ספק חיצוני מעביר את התוכנית, לבדוק מי עומד מאחוריו ולדרוש החלפה של כל ספק המזוהה עם ארגוני ימין. אם לא ניתן – לבקש לשוחח עם רכז ההדרכה ולהסביר לו את הערכים שחשובים לכם. רוב המדריכים הם אנשים נעימי סבר וקשובים. לברר אם הילדים שמעו מסרים לאומניים. אם כן – לדרוש בירור מידי עם המדריך. לשאול אם מתקיימים מרחבים נפרדים לבנים ובנות תחת אמתלה של "עניינים אינטימיים של חיילות"; אם כן – זו הסללה מגדרית אסורה. חשוב לחסן את הילדים בבית, לפני ההכנה. לשיחות עם הילדים יש תמיד חשיבות גדולה, במיוחד עכשיו. שימו לב, התוכנית מורכבת, ארוכה, משבשת את השגרה ומונחתת על המחנכים, ולכן כמעט בלתי אפשרי להחליף ספקים, מדריכים או תכנים. אבל מחאה ברורה של הורים תגרום להנהלת בית הספר לקחת את הנושא לתשומת ליבה בפעם הבאה.
