תפריט
ח״כ רחבעם זאבי נרצח ב-17.10.2001 על-ידי מתנקשים פלסטינים, חברי החזית העממית. ב-2005 חוקקה הכנסת חוק להנצחתו וקבעה יום זיכרון לאומי בל' תשרי. רחבעם זאבי היה, כבר בחייו, אישיות שנויה במחלוקת – הן על רקע התנהלותו הבעייתית מבחינה אישית ופיקודית כקצין בצה"ל, הן על רקע מעשים של הטרדה מינית ואף אונס שיוחסו לו, הן על רקע קשרי הידידות שרקם עם אנשי העולם התחתון והן על רקע עמדותיו הגזעניות והקיצוניות כפוליטיקאי, שקידם את רעיון הטרנספר (טיהור אתני) של הפלסטינים מהשטחים. זאבי לא בלט באופן מיוחד באף אחד מתפקידיו, פרט לשערוריות שליוו אותו מאז ומתמיד. בשל הירצחו נקבע יום לזכרו, אך אין דבר במורשתו שמצדיק זאת, לא כל שכן במסגרת חינוכית.
אין חובה לערוך טקסים ואין תקנות מפורשות לציון ימי זיכרון לאומיים. בתי ספר רבים נמנעים מטקס רב משתתפים ומשאירים את אופי הפעילות להכרעת המחנכים. אם בבית הספר נערך טקס יום זיכרון, סימן שבהנהלה יושב לפחות איש ימין קיצוני אחד. אם המחנך מקיים טקס כיתתי שכולו עוסק במידותיו התרומיות של האיש בלי לעסוק בהיבטים הגזעניים של משנתו לכיתה יש מחנך ימני קיצוני.
לשאול, כבר באסיפת ההורים הראשונה: האם מציינים את יום הזיכרון לרחבעם זאבי? עורכים טקס? מדברים על המפלגה שלו או רק על תקופתו בצבא? מזכירים שהיה אדם אלים, גזען ותומך טרנספר? אם התשובות לא מספקות אתכם, אל תשלחו את הילד ביום זה לבית הספר. אפשר להודיע למחנך שאתם עושים זאת כמחאה על ההתעלמות מהרעיונות הגזעניים והפשיסטים של המנוח ולהקדיש שעה או שעתיים ללימוד משותף על האיש (על פי חוזר מנכ"ל, אין למחנך שום אפשרות להפעיל סנקציות כלפי התלמיד בשל מעשה או מחדל של ההורים).
יש לשים לב – יום הזיכרון קבוע בחוק. לא ניתן לדרוש מבית הספר להתעלם ממנו.
