תפריט
סוכות הוא חג חקלאי (חג האסיף) המציין את איסוף התבואה היבשה מהשדות ושארית פירות הקיץ, לקראת הכנת השטחים החקלאיים לעונת הגשמים. התורה מקשרת בין החג החקלאי לבין ציון היסטורי לזכר הסוכות שבהן גרו בני ישראל במסעם ממצרים לכנען. החג כולל מנהגים קדומים, חלקם דתיים וקשורים לפולחן וחלקם אומצו גם על-ידי חילונים עד היום: אכילה ולינה בסוכה, ברכות ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה). החג הוא אחד משלושת הרגלים (מועדי העלייה לרגל לירושלים, לצד פסח ושבועות) והוא נחשב לחג שמח בשל הציווי הייחודי: "ושמחת בחגך", מנהג הזמנת אורחים לסוכה (אושפיזין) וחגיגות שמחת בית השואבה לזכר תהלוכה חגיגית של הובלת מים ממעיין השילוח לבית המקדש.
בתיכון ובחטיבת הביניים לא מרבים לעסוק בחג. עבור המתבגרים, חג הסוכות הוא בעיקר חופשה ארוכה ומנהגים חביבים ללא משמעות דתית. בבתי הספר היסודיים המצב שונה. שם, במסגרת הזליגה של שמירת מסורת למערכת החינוך הממלכתית, רוב מערכי השיעורים עוסקים בהיבט התורני של מנהגי החג: התלמידים ממחישים את העלייה לרגל לירושלים ומבטאים רצונו של העם בבניין בית המקדש ובסילוק עובדי האלילים מהר הבית; הסוכה היא ביטוי לחסות האלוהית ("ופרוש עלינו סוכת שלומך"); התלמידים מוזמנים לגלם את האושפיזין (מסורת קבלית) המגיעים לסוכה (אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד מלך ישראל), המייצגים את הגעגוע של העם למנהיגיו הקדומים ואת ההבטחה האלוהית להנחיל לנו את הארץ.
סוכות הוא חג חקלאי המזמן סוגיות אוניברסליות, שבשל החופש אנחנו ממליצים לעסוק בהן בבית (כמעט אין מערכי שיעור העוסקים בנושאים אלה): הסוכה כדימוי לארעיות, נדודים, פליטים, חוסר ביטחון, הגירה, שפה ושייכות. האסיף כדימוי ל"ניקוי שולחן" לפני התחלה של משימה חדשה. מדוע דווקא בשיא השפע והנחת של סוף הקיץ, טוב שאדם ייאכל ויישן דווקא במשכן ארעי צנוע ודל?
