תפריט
תענית על רצח גדליהו בן אחיקם, נציב יהודה, בידי ישמעאל בן נתניה (הרצח מתואר במלכים ב׳ ובירמיהו, הצום בספר זכריה). הרצח בג׳ תשרי (586 לפנה״ס) מסמל את סופו של הישוב היהודי בארץ ישראל ולמעשה את קצה של תקופת בית ראשון.
כדאי לבדוק אם בכלל מציינים את צום גדליה, ואם כן – איך? לוודא שלא מנצלים את היום כדי לדון בנאיביות של רודפי שלום. "התמימות הפוליטית של גדליה, רדיפת השלום שלו ואי הכרת העמים הסובבים אותו – נחשבים בעיני התלמוד כשותפות לרצח" (מתוך מערך שיעור בתיכון דתי). בחלק מהזרמים של החינוך הדתי יוצרים סימטריה ושואלים: מי הרס את הסיכוי האחרון ליישוב יהודי בארץ ישראל אחרי החורבן: ישמעאל בן נתניה ועמו עשרה חיילים, או גדליה, תמים דרך שאינו מקבל לשון הרע? זהו נרטיב רע ומסוכן שנועד לעורר סלידה משלום עם שכנינו.
רצח גדליה הוא המקבילה המקראית החזקה ביותר לרצח רבין. היו שקראו לציין את יום רבין ביום זה. היום הזה הוא הזדמנות טובה לדבר בכיתה (החל מחטיבת הביניים) על רצח פוליטי ועל הכוח של הפרט, בעיקר אם הוא מוסת, לשנות מהלכים היסטוריים (לדבר על רצח יוליוס קיסר, רצח לינקולן, רצח קנדי ורצח רבין – מה משותף ומה שונה בין כל אחד מהמקרים?). כמו כן, אפשר לדבר בהקשר הזה על הסתה (גם בכיתות הנמוכות) – מהי הסתה ומה היא יכולה לגרום? אפשר לדבר על הדמיון שבין הסתה לחרם.
