אינדקס ערכים

משרד החינוך כמעט אינו כותב ספרי לימוד ומתיר לבתי הספר לבחור ספרים מתוך רשימה שהוא מאשר. עם זאת, ב-2012 הבין שר החינוך גדעון סער (הליכוד דאז), שספר האזרחות הוא פלטפורמה יעילה להטמעת אידאולוגיה. סער מינה איש ימין ליו"ר המזכירות הפדגוגית, פיטר את מפמ״ר אזרחות אדר כהן בשל עמדותיו הליברליות, והטיל על צוות ימני לשכתב את ספר הלימוד ולהחליף פרקים שנתפסו כשמאלנים. מ-2016, ספר הלימוד הנפוץ ביותר במקצוע האזרחות הוא הגרסה החדשה של ״להיות אזרחים בישראל״, שנכתב בפיקוח הדוק וייעוץ מדעי של אנשי פורום קהלת.

ביום כיפור 6.10.1973 סוריה ומצרים פתחו במתקפה צבאית פתאומית, מסיבית ומתואמת ופלשו לשטחים שכבשה ישראל בגולן ובסיני. צה״ל שלא היה ערוך למתקפה ולא גייס כוחות מילואים למרות סימנים מעידים והתראות מודיעיניות (שנדחו על-ידי הדרג המדיני), סבל מאבידות גדולות ונקלע למצוקה אסטרטגית קשה. המלחמה הסתיימה לאחר 19 יום כשצה״ל יושב בפאתי דמשק בצפון ומכתר את הארמיה השלישית המצרית, לאחר שחצה את תעלת סואץ. במלחמה נהרגו למעלה מ-2,500 חיילים ישראלים והיא סיימה את עידן הזחיחות שאחרי מלחמת ששת הימים וההדחקה של מלחמת ההתשה. בעקבות המלחמה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, ועדת אגרנט. הוועדה מונתה כדי לבחון את התנהלות הצבא בשלושת הימים הראשונים של המלחמה, ולכן לא התייחסה להיבטים מכריעים כמו התנהלות הדרג המדיני בתקופה שלפני המלחמה, שלא עשה די כדי למנוע אותה. הנסיגה מסיני והסכם השלום עם מצרים התרחשו במידה רבה בעקבות תוצאות המלחמה. לימים, מלחמת יום הכיפורים התעצבה בזיכרון כהישג צבאי מרשים, אך לצד זאת כמחדל היסטורי במדיניות הממשלה, בהיערכות הצבא ובהתנהלות אגף המודיעין. היא הפכה לסמל להנהגה מנותקת שפועלת בזחיחות ולא עושה די כדי למנוע אסון.

סוכות הוא חג חקלאי (חג האסיף) המציין את איסוף התבואה היבשה מהשדות ושארית פירות הקיץ, לקראת הכנת השטחים החקלאיים לעונת הגשמים. התורה מקשרת בין החג החקלאי לבין ציון היסטורי לזכר הסוכות שבהן גרו בני ישראל במסעם ממצרים לכנען. החג כולל מנהגים קדומים, חלקם דתיים וקשורים לפולחן וחלקם אומצו גם על-ידי חילונים עד היום: אכילה ולינה בסוכה, ברכות ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה). החג הוא אחד משלושת הרגלים (מועדי העלייה לרגל לירושלים, לצד פסח ושבועות) והוא נחשב לחג שמח בשל הציווי הייחודי: "ושמחת בחגך", מנהג הזמנת אורחים לסוכה (אושפיזין) וחגיגות שמחת בית השואבה לזכר תהלוכה חגיגית של הובלת מים ממעיין השילוח לבית המקדש.

יום כיפור הוא יום תענית (צום) ונחשב ליום קדוש במיוחד. יום זה מסמל את יום הדין, יום הסליחה על החטאים ועוד.

במהלך המועד נהוג לשמור על צום ותענית, איסור אכילה ושתיה, איסור עבודה, חשבון נפש ותשובה, תפילה ועוד

סוכות הוא חג חקלאי (חג האסיף) המציין את איסוף התבואה היבשה מהשדות ושארית פירות הקיץ, לקראת הכנת השטחים החקלאיים לעונת הגשמים. התורה מקשרת בין החג החקלאי לבין ציון היסטורי לזכר הסוכות שבהן גרו בני ישראל במסעם ממצרים לכנען. החג כולל מנהגים קדומים, חלקם דתיים וקשורים לפולחן וחלקם אומצו גם על-ידי חילונים עד היום: אכילה ולינה בסוכה, ברכות ארבעת המינים (אתרוג, לולב, הדס וערבה). החג הוא אחד משלושת הרגלים (מועדי העלייה לרגל לירושלים, לצד פסח ושבועות) והוא נחשב לחג שמח בשל הציווי הייחודי: "ושמחת בחגך", מנהג הזמנת אורחים לסוכה (אושפיזין) וחגיגות שמחת בית השואבה לזכר תהלוכה חגיגית של הובלת מים ממעיין השילוח לבית המקדש.

פירוט על המועד יעלה בהמשך