אינדקס ערכים

להיות הורים ערים זה לא רק להיבחר לוועד הכיתה או לעבור על ספרי הלימוד של הילדים. זה גם לדאוג שהחינוך שאנחנו מיישמים ומיישמות בבית נשען על ערכים ליברליים, הומניסטיים וחברתיים.

קבלו כמה המלצות שאפשר וכדאי ליישם בבית, בארץ ואפילו בחו"ל בזמן במהלך חופשת סוכות הארוכה. כל ההמלצות הן על דעתנו בלבד וללא שום קשר מסחרי או עסקי עם אף אחד מהגופים והאתרים המוזכרים:

1. בבית: לבנות יחד סוכת שלום. להזמין אושפיזין ערבים, חרדים, דתיים וחילוניים, אורחים מקהילות שונות, לדבר וללמוד יחד על השונה והדומה, להקפיד שהקישוטים יהיו בצבעי הקשת ועם יוני שלום, ולדבר עם הילדים על המונח "סוכת שלום" שמקורו בברכת "השכיבנו", אך זכה לפרשנויות בתרבות העברית, מנעמי שמר ועד יורם טהרלב שכתב את המילים הנפלאות הללו:

כילד קט שבעיניו התום

עמוק עמוק אני עוד מבקש לי

סוכת שלום לנוח בצילה

אך מאמין כי המעט שיש לי

גם הוא הרבה יותר מכל תפילה

שרק יהיה מה שהיה עד הנה

זה לא הרבה אך זה כמעט הכל

רק שאוכל עוד להתגעגע

אל המחר ולא אל האתמול

 

2. ביקור במוזיאון לאומנות: לתרבות ולאומנות יש חלק עצום ביצירת דמיון אצל ילדים ומבוגרים, והיכולת לדמיין היא הבסיס לאקטיביזם. מי שיכולה לדמיין עתיד טוב יותר, להמריא אל מעבר לפתרון בעיות, אל שאילת השאלות, היא זו שתמצא את עצמה עומדת על במה בקפלן, או כותבת את הספר שיוציא המונים לרחובות. בביקור במוזיאון לאומנות אפשר לשאול שאלות המאפשרות גם התבוננות חברתית מעמיקה, ומכניסות את הילד אל נעליו של האוצר או של האמן: מה אתה חושב שהצייר רצה לומר לנו? אם את היית האוצרת של המוזיאון, האם היית ממקמת את העבודה הזו בצורה הזו? מה האוצר רוצה לומר לנו כאן?

3. טיול דמוקרטיה וסובלנות משפחתי בירושלים: סיבוב משפחתי סביב בניין הכנסת (שימו לב שאזור גן הוורדים בשיפוצים כרגע) ובית המשפט העליון, וביקור במוזיאון לאומנות האיסלאם. אם רוצים, אפשר גם ללכת לבקר באחת מהקהילות הליברליות, הרפורמיות או הקונסרבטיביות בירושלים, ולהתקבל שם בסוכה שוויונית ופלורליסטית. שימו לב שבית המשפט העליון מקיים סיורים מדי יום בשעה 11:00, בתיאום מראש בטלפון 074-7480612 או במייל pa@court.gov.il, אך לצערנו לא בחול המועד.

4. יום כיף תל אביבי פלורליסטי: אפשר להתחיל את היום בביקור במוזיאון "אנו" שברמת אביב, המציג את עושרו התרבותי וההיסטורי של העם היהודי מזווית פלורליסטית מכילה ומחבקת ומראה את הזוויות השונות למושג "עמיות יהודית". בין היתר, מומלץ מאד ללמוד יחד כמשפחה את המיצג של "נשים פורצות דרך". לאחר מכן, אפשר לבקר בבית בן גוריון ולקיים שיחה על משמעות המושג "ממלכתיות" בימינו. את יום הכיף התל אביבי אפשר לסגור בחוף הים, יחד כמשפחה. ניתן גם, בתיאום מראש, להזמין סיור ייחודי ברחבי העיר דרך מרכז ההדרכה של "איגי". מיטיבי לכת יכולים, לפני הביקור בחוף הים, לעצור לרגע ליד לוח הזיכרון לספינת קול השלום שבחוף גורדון ולספר לילדים על אייבי נתן, ולעבור גם באנדרטת אלטלנה שבין חוף פרישמן לחוף טרומפלדור ולדבר על גבולות הסובלנות.

5. כשמטיילים בצפון: א. מומלץ לעבור בבית הקברות של קבוצת כנרת, לפגוש שם את רחל המשוררת ולקרוא קצת משיריה, ולידה את נעמי שמר, וגם את האבות והאמהות המייסדים והמייסדות של האומה – ברל כצנלסון, דב בר בורוכוב ומשה הס, לצד חלוצים ציוניים רבים. עליהם כתב אלתרמן:

"הם היו עלמים צעירים, הן היו עלמות צעירות.
כעולים חדשים עם צרורות זעירים, התהלכו ביהודה ובבקעת כנרות
הם ארצה באו להיות חלוצים ראשונים.
וכל רואיהם אמרו עליהם: איזה מן בני אדם משונים!
עולים ארצה, אל ארץ ביצות ושממות.
באמת, בני אדם משונים מאד…"

ב. אפשר ומומלץ לעשות סיור ליקוט משפחתי, ללמוד איך חיים בטבע, לחזק את הקשר בינינו לבין הסביבה, להמשיך מערבה ולעבור במרכז המורשת הערבי בסכנין, ולהתארח ללילה או שניים באחד מהכפרים הדרוזיים וללמוד על מורשתם המפוארת.

6. כשיורדים דרומה: מרכז ג'ו אלון לתרבות הבדואים פועל ומפעיל סיורים הן במרכז והן בכפרים ובערים מסביב. מומלץ להתעניין מה קורה במרכז במהלך השהות באזור. בדרך לאילת אפשר לעצור בפארק אקו כיף שבקיבוץ לוטן, ושם ללמוד על דרכים יצירתיות להפגיש רוח ואדמה. בדרך הביתה מומלץ לנסוע דרך כביש 10, דרך הגבול עם מצרים, ולדבר עם הילדים על שלום, להבהיר כמה הוא לא מובן מאליו ועד כמה היה נדמה שיהיה בלתי אפשרי להשיגו עד ביקור סאדאת בישראל.

7. בביקור בחו"ל: גם כשאנחנו רחוקים מהארץ, אפשר ללמוד הרבה על הדמוקרטיה שלנו. מומלץ מאוד להיכנס למוזיאוני תרבות והיסטוריה וללמוד כמה שאפשר על התרבות המקומית. לשאול יחד עם הילדים על האתוסים והמיתוסים שהקהילה מייצרת לעצמה, לנסות לחשוב איך הם היו מגיבים לניסיון הפיכה כמו שאנחנו חווים, ואולי לבדוק אם הייתה מחאה שכזו בשנים האחרונות. לדבר עם המקומיים ולנסות להבין מה מעניין אותם, מהן הסוגיות האידאולוגיות והערכיות שמעצבות את השיח הציבורי, ואילו נקודות השקה ישנן בינינו לבינם. האם יש שם הפרדה בין דת ומדינה? מהו מעמד בית המשפט? כיצד עובדת הפרדת הרשויות שם? האם גם שם יש מפלגות גזעניות שמנסות להשליט את אורחות חייו ואמונותיו של המיעוט על הכלל?